לא שגרתית, מוסד ירושלמי: טעמנו את מה שיש לאנג'ליקה להציע

אנג'ליקה
כתובת: ג'ורג' וושינגטון 4, ירושלים
כשרות: רבנות מקומית

מוסד ירושלמי! מכירים את הביטוי הזה? אז זהו, שיש הרבה טוענים לכתר. ובקטגוריה הנוכחית שלנו, 'האוכל', אפשר בהחלט להכתיר את מסעדת אנג'ליקה הנהדרת בתואר הנ"ל ולו בגלל בעל הבית, השף מרכוס גרשקוביץ'.

מרכוס דמות מוכרת ותיקה בענף, עוד מהימים בהם בישל יחד עם שף רפי כהן. כיום אחרי שנים ארוכות בניצוח על אנג'ליקה אפשר בהחלט לקבוע שמדובר במסעדה שהיא מוסד ירושלמי לכל דבר ועניין.

חלל המסעדה השוכנת כיום ברחוב וושינגטון מתחת למתחם מגורים יוקרתי מתאימה באופן מדויק לקונספט. מסעדת שף איכותית, אבל עם קריצה קטנה לחיים עצמם. סביב השולחנות תגלו סועדים מכל גווני הקשת, כמו שרק ירושלים יכולה להציע. מאנשי עסקים עם אינגליש מתגלגלת ועד זוג צעיר עם תשוקה לאוכל משובח ואיכותי.

השפות השונות מגוונות: צרפתית, עברית, אנגלית וירושלמית. כן, ירושלמית. ככה זה כשעל הבר יושב במקרה אחד ממאמני הכדורגל הוותיקים בירושלים. לא היינו קרובים ולא שמענו את השיחה. אבל אני מבטיח לכם, הם דיברו בירושלמית. מאאתים אחוז!

המנות באנג'ליקה לא שגרתיות. התפריט ברור ומדויק. היצע המנות משלב מספר סגנונות, כאשר בחלק מהתפריט נמצאות המנות המסורתיות של המסעדה בעשור האחרון, ומנות חדשות שהשף הנוכחי טל גזית הכניס לאחרונה.

אז מה אכלנו באנג'ליקה?

אנחנו התחלנו עם פטה כבד, שהגיע בתוך גליל קנולי קפה, עם מרמלדת אמרנה, גלידת פיסטוק ושבבי טמפורה. שוב, ולא בפעם האחרונה שנגדיר זאת. ביס קראנצ'י מושלם עם שילובים מרתקים של קר וחם שעושה בפה נעים נעים. המשכנו עם ברוסקטה רוסטביף, שמן שום, חרדל מעושן, טפנד זיתים ועגבניות מיובשות. שוב, מדובר על מנת ביס. כזו שצריך ללכלך איתה את הידיים וקצת את זוויות הפה, אבל באהבה. זה חלק מהעניין, והמנה הזו טעימה כל כך כשכל המרכיבים מתפצחים בפה בביס אחד טעים ומושלם.

עוד אחת בראשונות שלעולם לא נפספס הייתה מנת כבד אווז, שהגיעה במידת עשייה מדויקת בתוך צלחת רחבה עם רוטב מנדרינה ועם מילפיי קרם פקאן סיני. אנחנו פחות אוהבים את המתיקות שמדביקים למנה הזו, אבל במסגרת התנאים ההגיוניים, ובשביל להתאים ולהטעים את המנה הזו למנעד הכי רחב של הסועדים חייבים לצרף את הטוויסט המתוק בצורה כזו או אחרת למנת כבד האווז וההתאמה כאן הייתה מדויקת.

עוד בראשונות, טעמנו את מנת שקדי העגל, שהגיעו בתוך כוסית קוקטייל גבוהה כשהשקדים יושבים על פנקוטה כרובית עטופה ברוטב קלואה ואספרסו. המנה לא גדולה אבל כשיש יד במטבח שמדייקת את עשיית השקדים למרקם הנכון. אנחנו נעמדים דום. והמנה הזו היא כזו.

סגרנו את הראשונות עם מנת הגרבלקס סלמון סלק, קרפצ'ו מלפפון, נגיעות בלאדי מרי שובב, קרם חזרת ושמיר וטוויל פרג. מנה קרירה ומרעננת. כזו המתאימה באופן מושלם למזרח התיכון בו אנו חיים.

להמשיך אחרי עושר הטעמים הזה היה קשה, אבל אי אפשר לעצור, כי התפקיד מחייב.

בעיקריות הלכנו על שילוב מאזן. קל וכבד. טעמנו את מנת החזה עוף שנחשבת אולי כמנה של שניצל, אבל לא במקרה הזה. חזה העוף הגיע בגוש אחד שלם, עסיסי אך קריספי עם נגיעות של שום צלוי ופטרוזיליה כשהיא נחה בדממה על פולנטה תירס טעימה ובצד שעועית ירוקה המתאימה בול למנה. כשעל הכל סוגר ציר עוף חמים המשתלב יופי עם עסיסיות העוף והעושר של הפולנטה.

ולצד השני, הכבד. מנה עשירה, וכאמור כבדה ומנחמת. כזו שכל ערב סוער של חורף צריך אותה יד ביד. כתף טלה מפורק ממולא במנגולד ובטטה. קרעי הטלה מחוזקים עם דלעת מקורמלת יושבים על קרם כרובית כמהין. מסוג הקרמים שרק חומרי גלם מושלמים יכולים לעשות.

ולנשנוש עיקרית, כי היה רשום שם אווז, טעמנו גם את חזה האווז. שהגיע באופן מפתיע על קוסקוס, עם כל החבר'ה מהשכונה ליד. זוקיני, דלעת, חומוס, כרובית, והכל בציר ברווז ושמן סלרי. מנה טעימה מאוד ולא שגרתית.

את הקינוחים כבר היה קשה לזכור עם היין ששפע כמים במהלך הארוחה, אך הם לא נפלו ברמתם מיתר המנות הנפלאות.

אז: אנג'ליקה, מרכוס, ירושלים, מוסד קולינרי משובח ובהחלט מומלץ

  1. דוד says:

    כתבה יפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Close
© כל הזכויות שמורות דתילישס 2021
Close
שינוי גודל גופן
הפעלת ניגודיות