הרברט סמואל
כתובת: השונית 4 הרצליה, מלון ריץ קרלטון
כשרות: רבנות מקומית
מסעדה מלאה מפה לאוזן עושה טוב על הלב ומלמדת בדרך כלל על משהו טוב שעושים בה. מסעדה מפוצצת ביום ראשון בערב זה כבר וואו. מסעדת הרברט סמואל במלון הריץ קרלטון בהרצליה שהייתה גדושה בסועדים בערב יום ראשון סגרירי במיוחד אכן היוותה סימן מבטיח לבאות.
את המסעדה המוכרת לנו לטובה מהביקורים הקודמים בה, פקדנו הפעם לרגל תפריט החורף החדש, הכולל מנות מחממות לב ונפש. המסעדה, שההשקעה בה ניכרת בכל פינה, ושוכנת בחלק הפנימי של לובי המלון הנמצא בדיוק מעל המרינה בהרצליה, נותנת תחושה של ניתוק מקסימלי מההוויה היומימית, כך שאפשר להתמסר בקלות לחוויה. המטבח הפתוח בו מלהטט השף מור כהן במיומנות מעוררת השתאות תוך שמירה על מראה אסתטי של בית מרקחת אירופאי רק מעצים את החוויה.
התפריט מציג יתרון ייחודי למסעדה, השמור לה מזה שנים: בחלק ניכר מהמנות (הראשונות בעיקר) ניתן לבחור את גודל המנה, מנה קטנה בתשלום מופחת או מנה גדולה בתוספת תשלום. האופציה הזו מאפשרת גיוון רב יותר בין המנות, ואנחנו תומכים באימוצה במסעדות נוספות.
פתחנו בשתי מנות ראשונות נאות: מנה יפיפיה של סשימי טונה אדומה, שכל-כולה טריות, רעננות וחיות. שלושה נתחי דג נדיבים וסימטריים שוחים בוינגריט חורפי של אפרסמון וג׳ינג׳ר ומעליהם סלסת שומר נהדרת ושמן בצל ירוק. בום.
הנאה השניה הייתה סלטון של חסות זעירות ונתחי בטן סלמון שומניים ועסיסיים עם קורוטונים של אצות וואקמה שנתנו איזון במרקם קריספי נהדר. גם סלט ירוק פשוט שאכלנו בשלב זה ומזאטים שכללו לחם טרי עם זיתים, פלפלים חריפים, בצל בסומאק וטחינה שחורה, הצליחו לבטא את איכות המטבח של הרברט והיו פשוט טובים.
מסעדה מלאה מפה לאוזן עושה טוב על הלב ומלמדת בדרך כלל על משהו טוב שעושים בה. מסעדה מפוצצת ביום ראשון בערב זה כבר וואו
— יוסי אטינגר
למנות ביניים אכלנו חציל מוארך צלוי בקרם כמהין ובלסמי עם ביצה עלומה ומלח מעושן. מנה מדויקת, הרמונית וכיפית. מנת ביניים נוספת הייתה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים מנה שהוחלט לנסות אותה עלינו 🙂 מנה כזו שעושה בחורף חם על הלב והנשמה, ומותקנת מברזואלה של ברווז עם איולי תימין, ארטישוק מטוגן שנמצא בשיא עונתו וקרוטוני חלה שנותרה שבת. וכן, זה טעים אפילו יותר מאיך שזה נשמע ונראה.
מנת ביניים נוספת שאכלנו (כן, כן – באנו לעבוד) והצליחה להפתיע אותי, עם הביקורתיות המובנית שלי למרקי דגים, הייתה כמובן מרק בויאבז שהצליח לנפץ את הסטיגמות שלי על טעם הדגים הכבד מידי הנלווה לעיתים למנה הזו. המרק שנמזג בשולחן לתוך הצלחת עם נתחי הדג, היה בטעם מעודן ויחד עם זאת עשיר ונוכח ולא הצליח להוציא ממני מילה של ביקורת שלילית.
גם המנות העיקרות שמרו על אחידות ברמתן הגבוהה: דג לברק שלם, טרי טרי כאילו זה הרגע נשלה מהים הסמוך, שנצלה כשהוא עוטף תבשיל של שורשים לבנים ביין לבן, צ׳ילי ירוק וחומוס קריספי. מנה מנצחת שגם בה מככבים אלמנטים מחממי חיך ולב של חורף.
גולת הכותרת של הארוחה הייתה בשתי מנות הבשר העיקריות: האחת, מנה של צלעות טלה משוישות נהדרות שנצלו במדויק ושודכו למרווה, קרם שעועית לימה ווינגרט שום ירוק. והשניה, טורטליני ענק המותקן מבצק אל דנטה שעוטף בחום ואהבה כתף עגל מפורקת שבושלה שעות ארוכות בציר של עצמה עם מנגולד ועוד ירוקים של חורף. מנה עם עושר טעמים ארומטיים, שכל כולה נחמה ואהבה.
שלב הקינוחים שהגיע אחרי כל הטוב הזה, תפס אפילו מיטיבי לסת שכמונו לא מוכנים והיווה משימה מאתגרת, אבל לא וויתרנו על טעימה מדגמית כדי לוודא שגם הקינוחים, שכמובן נעשים במקום – מעולים. במיוחד בלט לטובה קינוח ה״הר ברכה״ הקרוי מן הסתם על שמה של הטחינה הנהדרת וכולל סורבה טחינה מענג, עוגת תמרים וטוויל שומשום פריך.
