אמש קפצנו לווסט סייד ומצאנו פיסת גן עדן בחום הגיהנום של תל אביב. לא נחזור ונספר כמה היא אהובה; לא נחזור ונספר כמה היא טובה; לא נחזור ונספר על שף עמרי שכולו קסם וכשרון. כי כל זה כבר מן המפורסמות; ובתואר ״מומלץ דתילישס״ – היא הייתה מהראשונות לזכות.
אז על מה כן נספר? על ביס אחד בלבד. ביס של אהבה; ביס של מחווה גדולה; ביס של תשוקה. בריוש סנדוויץ טוניסאי הוא נקרא. פרשנות אישית ומתקדמת שכולה הומאז׳ לסנדוויץ הטוניסאי האגדי של חיים בוקובזה משוק רמלה – טעם ילדותו של השף עומרי והביס הכי אהוב עליו מאז ומעולם.
צילום: דתילישס
אז הסנדוויץ׳ עבר התאמה למסעדת שף מובילה: את הבאגט מחליפה חלת בריוש נהדרת (שכמובן נאפית במקום), את הטונה משימורים מחליפה טונה אלבקור קונפי שנמסה בפה, את הביצה מחליף קרם חלמונים חלק ומיוחד, ולאלו משודך לימון כבוש מדויק וממעל צלפים. לצד הביס מוגש, חלף סלט הירקות שבבגט – שוט מרענן של גספצ׳ו סלט ירקות.
וכן, רק מלכתוב את התיאור של הביס שנאכל אך אמש – טעמיו ההרמוניים והמאוזנים ממלאים שוב בערגה את החיך. ושום מילה על יתר מנות הדגים הנאים הנהדרות; רק תמונה שתעיד כאלף מילה.
אז מצאנו גן עדן בחום הגהינום של תל אביב – ומסתבר שהוא שוכן בקומת הכניסה של הרויאל ביץ׳. אז אספו מצוות כדי להיות זכאים לטוב הזה, ותהנו
