משק עפאים לחקלאות בת-קיימא (Ofaimme Farm) ובית קפה בבית-הכרם
כתובת: בית הכרם 19 , ירושלים
כשרות: השגחת צוהר
יש פעמים שהשלם גדול מסך חלקיו. אתם בטח מכירים את הביטוי הזה מאין ספור פעמים שקראתם איזה מאמר או מסמך שעסק בנושא סוציולוגי או כשהכותב או הכותבת ניסו להעביר במילים תחושה שמזקקת תחושת סיפוק או אושר מעבר למצופה, או בפעמים שחוייתם משהו שהוא מעבר למאת האחוזים הקיימים בחוקי הפיזיקה. וזה הסיפור המופלא של בית הקפה משק עפאים.
בבסיסו מדובר על מקום עם אוכל טעים ומרגש להפליא אבל מעבר לכך מדובר על תפיסת עולם ותופעה מרתקת שמתנקזת לאיש יקר אחד, יחיד ומיוחד, הדיי שמו, הדיי עפאים. איש חזון ומעש שבתפיסת עולם לא מתפשרת משנה סדרי עולם.
המשק החקלאי בר הקיימא הראשון בארץ
לפני למעלה מעשור הקים הדיי את משק עפאים אי שם בערבות הערבה, הוא המשק החקלאי בר הקיימא הראשון בארץ. חקלאות בת-קיימא נשענת על שלושה יסודות: היסוד האקולוגי, היסוד החברתי והיסוד הכלכלי. היסוד האקולוגי מאפשר קיימות לאורך זמן ממשאבי הסביבה, היסוד החברתי מאפשר הוגנות בתהליכי הייצור והמסחר והיסוד הכלכלי מאפשר קיום מספק למשפחה ולעובדים במשק לשנים רבות מבלי תלות בשווקים הבינלאומיים המשתנים.
ועם כזו תפיסת עולם, אתם רק יכולים לדמיין איך מתנהלים שם במשק עם גידול התוצרת החקלאית ועדרי הבקר. עדיין לא היינו שם, אבל את האוכל שיוצא משם אכלנו גם אכלנו. ואפשר להרגיש את זה בכל ביס – את היחס המתחשב והאוהב לכל תוצר ותוצר שיוצא מהמשק.
שני בתי קפה של המשק קיימים בירושלים. האחד בבית הנסן, והשני בבית הכרם. והפעם האחרונה שבה התענגנו על מטעמי המשק היתה בסניף הוותיק בתוך חצר פסטורלית ונחבאת לעין בשכונה הירוקה והרגועה בית הכרם. פשטות טבעית עוטפת אתכם מיד כשאתם יורדים במדרגות לעבר החצר הטבולה בצל מנחם. אין עיצוב מתוחכם. אין שנדלירים נוצצים. יש הרבה אנשים טובים עם אנרגיות של טוב ושפע. ככה זה כשאתם יושבים בינות למדפי מוצרי מזון משובחים, צנצנות ממרחים מטריפים וארגזי ירקות אורגניים מלבלבים.
התפריט שופע ומרגש וכולל מבחר מנות שקל להתאהב בהן עוד לפני שבכלל תכניסו משהו לפה. אנחנו נתנו לצוות הבנות החרוצות והנחמדות להפליא לקחת אותנו איתן כרצונן. ובהחלט הרגשנו בטחון מלא בבחירות שלהן.
מהביסים שמרגישים כמו זיקוקי דינור בשמיים מעליך
וככה זה עבד. התחלנו עם מנת 'רכס בדבש ופיסטוקים' – מנה מפתיעה עם גבינת רכס בשלה בדבש ופיסטוקים, שהגיעה עם ברוסקטה בצד יחד עם טפנאד, קונפי שום, בצל כבוש. המשימה היתה ללקוט את כל המרכיבים ולהעמיס אותם בביס אחד. וכמו שכתוב בכתובים. שילוב מנצח! ביס של חגיגה. מסוג הביסים שאפשר להרגיש זיקוקי דינור מתפוצצים בשמים מעליך (גנבתי את השורה הזו מרטטוי, אבל זה בסדר, יש לי מניות שם).
לידה בשקט ובענווה הגיעה לה מנת הבורקסאון, או כמו שהיא כתובה בתפריט: "גבירותי ורבותי הבורקסאון" (החל מהשעה 10:00).כי ככה זה עובד. תמיד ההכרזה על משהו גדול ועניו יהיו יותר ממה שהוא בעצמו יצעק. וזה הסיפור פה. הבורקסאון הוא בצק קרואסון חמאה מקופל כמו בורקס וממולא בכל טוב המשק. לא לחינם נכנס בורקסאון המנגולד לאחד מ 45 המנות הכשרות הטובות ביותר בישראל (דתילישס למאקו, שם שם.) רק שהפעם טעמנו את מילוי ה'משוויה': פלפלים ועגבניות חרוכים עם ביצה עלומה ומלפפון טרי. ושוב, אחד הביסים השווים והמשולבים לתפארת שיצא לכם לעשות.
רק ישנה בעיה קטנה, היות והגענו למקום לפגישת עסקים. שדי מהר התמסמסה לה ונותרה בצד חפויה בעוד אנחנו נאנחים בקול ובהנאה, הכריזו המשתתפים בקול נחרץ. "גם את הפגישה הבאה אנחנו רוצים לעשות שוב כאן." מה שאומר שביזנס לא יצא מכאן. אם כי פלז'ר יצא גם יצא.
וככה אנחנו ממשיכים ב"פגישה" ועברנו למנות היותר כבדות. והראשונה בסבב היתה מנת 'עובדת שורשים' – קערה של פעם עם שורשים צלויים ואפויים בתנור עם לבאנה, בשמל על בסיס חלב עיזים ותרד. אחת המנות היותר צבעוניות שיצא לנו לראות. סגול, כתום, צהוב ועליהן בזוקות יציקות לאבנה מעוטרת. המנה הזו, עשתה בהחלט את העבודה ומלאה אותנו (תרתי משמע) סיפוק ועונג רב. מיד בצמוד אליה הגיעה מנה נוספת עשירה ומלאה בכל אושר המקום ועל כן נקראת היא בגאון "לזניה משק" המורכבת משכבות של דפי לזניה פריכים, קונפי שום, עגבניות צלויות, אזוב, צנוברים ובשמל עזים. שילובים של שילובים וכל ביס מנגן לו שיר. ככה זה עובד פה. במקום הפשטני הזה עם הלב הרחב ואהבת הארץ. התוצרת כולה אומרת שירה ומזמור לתודה.
סיימנו וקינחנו עם קפה (דרישת המשתתפים בפגישה) וזאת כדי לתת הצדקה למנת עוגת 'מרים'- עוגה אפויה מגבינת משק טרייה עם פירות יער ברוטב מתוק שהיתה סיומת מרנינה לארוחה שכולה חגיגה.
אז כן, יש פעמים שהשלם מלא מסך חלקיו. במיוחד אם ברור לנו שעד שלא נכבוש את כל התפריט המרתק הזה בהזדמנויות נוספות לא נדע מרגוע ושלווה.
